זהר

מג) ת״ח, לשית יומי בראשית, לכל חד אית ליה פרצופיה, דההוא דרגא דאנהיג ליה, ולא תשכח יום דלית ביה טוב. ואע״ג דביומא תניינא לא אית ביה טוב, ביומא תליתאה תשכח ליה. ובג״ד אתמר ביה תרי זמני טוב.

פירוש הסולם

מג) ת״ח לשית יומי וכו׳: בוא וראה, לששת ימי בראשית, לכל אחד יש לו פרצוף של אותה המדרגה המנהיגה אותו. ולא תמצא יום שאין בו טוב, דהיינו שנאמר בהם וירא אלקים כי טוב. ואע״פ שביום שני לא נאמר בו כי טוב, תמצא אותו ביום השלישי, שמשום זה נאמר בו שתי פעמים טוב.