זהר

מג) פתח ואמר, לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה. לתורה ולתעודה. מאן הוא תורה, ומאן הוא תעודה. אלא תורה, דא תורה שבכתב. תעודה, דא תורה שבעל פה. תורה שבעל פה לא שריא באתר פגים, דהא מתורה שבכתב אתבני. כתיב צור תעודה חתום תורה בלמודי, צור תעודה, דא תורה שבע״פ, בגין דתמן אתצר צרורא דחיי, ובתעודה אתקשר קשרא דחיי דלעילא, למהוי כלא חד.

פירוש הסולם

מג) פתח ואמר לתורה: פתח ואמר לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה. לתורה ולתעודה. שואל, מה הוא תורה ומה הוא תעודה ומשיב, אלא תורה זו היא תורה שבכתב. שהוא ז״א. תעודה זו היא תורה שבעל פה. שהיא המלכות. תורה שבעל פה אינה שורה במקום פגום, כי היא נבנית מתורה שבכתב, כי המלכות נבנית מז״א. שהוא שלם. כתוב, צור תעודה חתום תורה בלמודי צור תעודה, זה הוא תורה שבעל פה. משום ששם, במלכות, נצרר צרור החיים, ובתעודה נקשר קשר החיים שלמעלה מז״א, שיהיה הכל אחד.