זהר

מג) אי איהו תמן, אתקריאת אספקלריאה דנהרא. ובההוא זמנא כי אם בזאת י״תהלל ה״מתהלל ה״שכל ו״ידוע, ואם יסתלק מצדיק, ואשתאר איהו חרב ויבש, מיד אתקריאת אספקלריאה דלא נהרא, בההוא זמנא אל יתהלל חכם בחכמתו.

פירוש מעלות הסולם

מג) אי איהו תמן וכו׳: אם הוא שם, כלומר אם ד׳ המוחין הנקראים הוי״ה הם שם, שנמשכים ומתגלים במלכות, נקראת המלכות מראה המאירה, להיותה עם ז״א בזווג, ונכללת בו, ונקראת על שמו, ובעת ההיא כתוב כי אם בזאת שהיא מלכות הנקראת זאת יתהלל המתהלל השכל וידוע, משום שד׳ המוחין חו״ב חו״ג המרומזים בראשי התבות יתהלל המתהלל השכל וידוע, נמשכים בה ונודעים על ידה. ואם שם הוי״ה שה״ס המוחין הנ״ל מסתלק מצדיק שהוא יסוד והוא נשאר חרב ויבש, בסו״ה הצדיק אבד, מיד נקראת המלכות מראה שאינה מאירה, בעת ההיא אל יתהלל חכם בחכמתו, בסו״ה אל תראוני שאני שחרחורת ואינה יכולה להאיר.