זהר

מג) ועל ידיה עתידה שכינתא ליחדא עם קב״ה, בגין דאיהו אפריש לון, צריך ליחדא לון, לתקנא במה דחאב. קמו כלהו חבריא ונשקו ליה, ואמרו אי לא אתינא לעלמא, אלא למשמע דא, דיי.

פירוש מעלות הסולם

מג) ועל ידיה עתידה וכו': ועל ידי משה עתידה השכינה היינו מלכות, להתייחד עם הקב״ה היינו ז״א. משום שהוא גרם להפריש ביניהם, צריך הוא ליחד אותם, לתקן מה שחייב, קמו כל החברים ונשקו לו לר״ש, ואמרו, אם לא באנו לעולם אלא לשמוע זה דיינו.
פירוש הדברים, מרור ה״ס הדינים דדכורא של קו השמאל אשר הממשיך אותם ממעלה למטה גורם לגלות הנקודה של מדת הדין שנקראת מנעולא, וכל אורות חיים מסתלקים ממנו בסוד מרור שבגימטריא מות (עי' שער הכונות דרוש ו׳ ענין הפסח) כי החשבון הוא בסוף המדרגה, ויוצאת מרה שהיא חרבו של מלאך המות בסו״ה ואחריתו מרה כלענה, (עי׳ זהר פנחס אות שס״ד), וזה אמרו איהו מרור ואיהי מרה וכו'. ומאן גרם דא י׳ מן שדי רשימו דברית כי תקון של קו השמאל הוא ע״י עליית המלכות לבינה, ונמתקת ברחמים של הבינה ע״י ג׳ הזריעות של חלם שורק חירק והחסדים המתגלים על המסך של החירק ה״ס י׳ של שם שדי המכניעים את קו השמאל שלא יאיר אלא ממטה למעלה ומתייחד עם הימין. עי׳ לעיל (תקונא עשיראה אות כ') סוד מזזות זז מות. ותקון זה שייך רק לנשמות בני ישראל, הנמשכות ממלכות זו שנמתקה בבינה. משא״כ אומות העולם הנמשכים ממלכות דמדת הדין בלי מיתוק של מדת הרחמים, ולכן משה משום שרצה להכניס את הערב רב תחת כנפי השכינה והם לא יכלו לקבל המוחין של המלכות הממותקת גרמו לו ירידה, כי משה ה״ס בעלה דמטרוניתא דהיינו ו׳ דהוי״ה שהעלה את ה׳ דהוי״ה אל מקום בינה, שהיא ה׳ ראשונה של שם הוי״ה, והו׳ עלתה למקום חכמה שהוא י׳ דהוי״ה, ואז המשיך המוחין של הי׳ שה׳׳ס יראה, ומוחין של ה׳ ראשונה שה״ס אהבה אל המלכות ה׳ תתאה העומדת למעלה ומלבשת את ה׳ ראשונה שהיא בינה אמנם הערב רב להיותם ממקורם ממלכות דמדת הדין שהיא בלתי נמתקת בבינה לא יכלו לקבל המוחין של המלכות בהיותה למעלה במקום י״ה שה״ס יראה ואהבה, והמשיכו אותה למטה ונתגלה מדת הדין שבה, אז כל אורותיה נסתלקו, ובגין דא נחית משה מדרגיה הה"ד לך רד וגו׳ כי בעת החטא שרצו להמשיך האורות של המלכות למטה, נפרדו תכף האותיות י"ה דהוי"ה כדי להפסיק השפע מן המלכות, ואז הורידה בינה את אותיות אל"ה שלה משם אלקים, למטה ונשארה בו״ק בלי ראש וזה גרם בהכרח למשה שה״ס ו׳ דהוי״ה שגם הוא יתמעט לו״ק בלי ג״ר, כי אחר שישנה התמעטות בעליון מוכרחים להתמעט עמו כל התחתונים ממנו. ועל ידיה עתידה שכינתא ליחדא עם קב״ה וכו׳ כמ״ש בזהר כי תצא (אות מ"ח) אמרו מ״מ למשה וכו׳ זכאה חולקך דאנת בעל תשובה וכו׳ ואנת הדרת לקב״ה ושכינתיה לאתריה עילא ותתא, ובגינך יתפרקון ישראל ויחזרון לאתרייהו, ולית חילא למשיחין למפרק לישראל בר מינך ובגינך אינון מתעכבין.