זהר

מג) דבזמנא דשכינתא איהי בגלותא אתמר בה, ולא מצאה היונה מנוח וגו׳. אלא בשבת ויומין טבין, ובההיא זמנא אתייחדת עם בעלה. וכמה נפשות יתרין קא נחתין עמה לדיירא בישראל. הה״ד, ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם.

פירוש מעלות הסולם

מג) דבזמנא דשכינתא איהי וכו': כי בעת שהשכינה היא בגלות בבי״ע נאמר בה ולא מצאה היונה מנוח וגו'. אלא בשבת וימים טובים, שאז היא עולה לאצילות, ובעת ההיא מתייחדת עם בעלה היינו ז״א, וכמה נפשות יתרות הרי יורדות עמה לדור בישראל, ז״ש ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם. דורש לדרתם חסר לשון דירה (עי׳ ז״ח רות אות תנ״ח).