זהר

מג) ואינון לקבל פרקין דה׳ אצבעאן, דאינון י״ד, וב׳ רקיעין תמן, חד מן קמ״ץ, וחד מן פת״ח. לקבל תרין קני דדרועי. וכל ניצוץ איהו פרק, ואיהו מדה. ורקיע אמה, וקנה, וקו המדה.

פירוש מעלות הסולם

מג) ואינון לקבל פרקין וכו': והן י״ד נגד הפרקים של ה׳ אצבעות היד שהם י״ד. ושני רקיעים דהיינו ב׳ קוים מושכבים לרוחב שם בנקודות, קו אחד מן נקודת קמץ, וקו אחד מן נקודת פתח נגד שני הקנים של הזרועות. וכל ניצוץ של הנקודות הוא פרק, והוא מדה המגבילה את האור. ובפרקים עושים תנועות, וכן בנקודות שהן החיות שבאותיות, האותיות מתנענעות. ורקיע הוא אמה וקנה המדה, וקו המדה, דהיינו שיעור האור. (עי׳ לעיל בהקדמת תיקוני הזהר מעלות הסולם אות פ״ז).