זהר

מב) תא חזי, שפירו דעלמא, וחיזו דעלמא, לא אתחזי בעלמא, עד דאתבני ואתקם משכנא, ועאל ארונא לגו קודשא. מההיא שעתא, אתחזי חיזו דכלא בעלמא, ואתתקן עלמא, ואזלי בההוא משכנא ובההוא ארונא, עד דמטי לההיא נקודה דאיהי יפה נוף חדוה דכלא. כיון דמטו להתם כדין פתח ארונא ואמר, זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה.

פירוש הסולם

מב) ת"ח שפירו דעלמא וכו': בוא וראה היופי של העולם והמראה של העולם לא נראה בעולם עד שנבנה והוקם המשכן והארון נכנס אל הקדש. משעה ההיא נראה המראה של הכל בעולם, דהיינו השכינה, ונתתקן העולם, והולכים הזכאים במשכן ההוא ובארון ההוא עד שמגיעים אל הנקודה האמצעית הנמצאת שמה כנ"ל, שהוא, יפה נוף משוש כל. כיון שמגיעים שמה, אז הארון פתח ואמר, זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה.