זהר

מב) א"ר יוסי, זכאה ארחא דא, דזכינא להאי מלה. א"ל ממאן שמעת לה. א"ל, יומא חדא הוינא אזיל בארחא, ושמענא וחמינא ליה לרב המנונא סבא, דהוה דריש להאי קרא לרבי אחא, וכיון דשמענא חדינא ביה, ונטירנא ליה צריר בכנפא דלבושאי, דלא יתעדי מנאי לעלמין. א"ל, ודאי מלה קדישא דא, מנהירו דבוצינא קדישא אתנהיר. זכאה דרא, דקיימי עלמא וסמכוי, שריין בגויה. ואי אנת צרירת להאי מלה בקשרא חדא דלא יתעדי מינך. אנא אצרור לה בתלתין, או בארבעין קשרין בכיסאי, דלא יתעדי מינאי לעלמין.

פירוש הסולם

מב) א"ר יוסי זכאה וכו': אר"י, אשרי הוא הדרך הזה, שזכינו לדבר ההוא. אמר לו ממי שמעת אותו. א"ל, יום אחד הייתי הולך בדרך, ושמעתי וראיתי את רב המנונא סבא, שהיה דורש מקרא הזה אל רבי אחא. וכיון ששמעתי, שמחתי בו ושמרתי אותו צרור בכנף בגדי, שלא יסור ממני לעולם. א"ל, ודאי דבר קדוש הזה ממאור הקדוש הואר, אשרי הדור שמקיימים העולם, ועמודי העולם שורים בתוכו. ואם אתה קשרת דבר הזה בקשר אחד, שלא יסור ממך, אני אקשור אותו בשלשים או בארבעים קשרים בכיסי, שלא יסור ממני לעולם.