מב) והנה אז הזו"ן, הם מלבישים את א"א באופן זה, והוא כי הנה הם מלבישים את שליש תחתון דת"ת ונה"י דאריך, שהם ד' ספירות. והנה המלכות נוקבא דז"א, לוקחת פרק תחתון של ההוד דאריך, ואז היתה נקראת פסיעה לבר, שהיא הנקודה והקוץ התחתון של אות ו' זעירא שבתוך הה"א של הבינה. ואע"פ שלא לקחה רק שליש תחתון דהוד, נקרא כל ההוד על שמה, כיון שאיננו כולו לז"א.
מב) המלכות נוק' דז"א לוקחת פרק תחתון דהוד דאריך. כבר ידעת, שסוד ה"ת וה"ג כוללים כל הז"ת, וכל ע"ס דחסדים. כי חג"ת הם מבחינת כח"ב בחסדים, ונו"ה הם בחינות זו"ן דחסדים, הרי שהנוקבא היא בחינת הוד. וז"ש "שהנוקבא דז"א לוקחת פרק תחתון דהוד דאריך", להיותה הבחינה שכנגדה ממש. ומה שאינה לוקחת כל ההוד אלא פרק תחתון לבד, יתבאר לפנינו.
[והנה המלכות ..., ... יתבאר לפנינו - בד"ה וזה אמרו "המלכות; תש' ק"נ]