פירוש הסולם
מב)
אינון מאריהון דיבבא וכו': הם, ר"נ אלפין הנ"ל, בעלי הבכי, מיבבים ומיללים ממקום בית מושביהם, דהיינו ממקום יציאתם, פותחים בדין ומסיימים בדין. מיבבים שנית, והדין נתגלה, והספרים פתוחים, להסתכל בדינים שבהם, בו בשעה, עולה בעל הדין, שהיה קם עליהם ויושב על כסא הדין, והשירה שככה מטרם שנסתיים הדין.
ביאור הדברים. כי רוצה לבאר כאן, ענין ב' מצבים שונים הנוהגים בכל קו מג' הקוין ימין שמאל ואמצע, אשר מצב הא' הוא, במקום יציאתו במקורו. ומצב הב' הוא, שלא במקום יציאתו. ובמצב הא', פועל כל קו לפי מדרגתו להמשיך החכמה. ובמצב הב', פועל כל קו להרבות את החסדים, ועוזב את פעולת המשכת החכמה. ומתחיל בקו שמאל משום שהוא עיקר הפועל להמשכת החכמה, דהיינו בסוד נקודת השורק, (
כנ"ל ב"א דף ט"ו ד"ה ההיא).
וכבר ידעת שהמשכת החכמה נקרא
שירה, וזהו רק בחיבור כל ג' הקוין, אבל המשכת החכמה שבקו שמאל בלבד, נקראת לפעמים,
יבבא, משום שבו נמצאת החכמה בלי חסדים, ואי אפשר לסבול את החכמה כשאינה מלובשת בחסדים, ומחמת דין זה
מיבבים ומיללים, כל המקבלים ממנו, דהיינו ר"נ אלפין הנז'. ויש עוד דין אחר, שהוא דין של המסך דחירק
(כנ"ל לך דף ט"ז ד"ה עוד).
וזה אמרו.
אינון מאריהון דיבבא, דהיינו ר"נ אלפין הנמשכים מקו שמאל, שהארת החכמה שלהם מכונה
יבבא. וז"ש
מאתר בית מותביהון פותחין בדינא ומסיימין בדינא. כי בפעולה הראשונה במקום יציאתם, הם
פותחין להמשיך החכמה
בדין, מפאת חסרון לבוש החסדים, כנ"ל, ועד
שמסיימים ברצונם המשכת החכמה, נמצאים באותו
הדין. וז"ש,
מיבבים תנינות, דהיינו בפעולה השניה להמשיך חכמה,
ודינא יתיב וספרין פתיחו, שהדין האחר של מסך דחירק מתגלה, שהוא הנושא למדת הדין במלכות, שהחכמה מסתלקת בגללה, כנ"ל
(לך דף י"ג ד"ה ונתבאר ע"ש). וז"ש
ביה שעתא סליק מאריה דדינא, דקאים עליהון. שבעל הדין העומד עליהם, שהוא ז"א הנושא למסך דחירק, עולה
ויתיב בכורסיא דדינא, דהיינו המלכות דמדת הדין המרחקת אור החכמה, וע"כ,
ושירתא אשתכך, שאור החכמה שנקרא
שירה, נפסקת מלהאיר,
עד לא תסתיים דינא, כלומר, שלא יכלו
לסיים פעולת המשכת החכמה, שנמשכת
בדין הא' שנקרא
יבבא, מפני שהחכמה כבר נסתלקה מסבת הדין הב' שנתגלה בסוד מסך דחירק.
וצריך שתדע, שמסבת המסך דחירק שהז"א, שה"ס קו האמצעי, מגלה, הוא נקרא בג' כינוים, א) מטרם שאור העליון נזדווג על המסך דחירק, נקרא
מארי דדינא, כי אז מרבה דינים בלבד. ב) אחר שנזדווג אור העליון על המסך דחירק ביסוד שלו שנקרא חי העולמים, שאז, ממשיך אור החסדים מקו ימין, ומלביש עמהם את החכמה שבקו שמאל, אשר אז, נמשכה שוב הארת החכמה, ומחמת שנתלבשה בחסדים היא מאירה בשלמות בלי דינים, כנ"ל (לך י"ג ד"ה ונתבאר, ע"ש), ואז נקרא ז"א בשם
פטרונא, דהיינו שמגין על החכמה שתוכל להאיר בלי דינים. ג) אחר שמתגבר להמשיך י"ג מדות הרחמים מדיקנא דא"א, אז נקרא ז"א,
סבא פטרונא דכלא, סבא נקרא, על שם א"א.
ופטרונא דכלא נקרא, על שם שכולו רחמים בלי דין כלל, כי אז מרבה להמשיך חסדים מרובים מאד מעתיקא קדישא, שכולו רחמים, ומתוך שהחסדים הללו עדיפים מחכמה, כי עתיקא הוא למעלה מא"א, שממנו החכמה, נמצא שגם החכמה נמשכת עמהם מאליה, ונמצא שהוא
פטרונא דכלא כי מגין, הן על ריבוי החכמה והן על ריבוי החסדים.