תוכן

מב) ועתה צריך לבאר, כי מאחר שביארנו, כי המוחין החדשים הבאים בכל תפלה ותפלה, הם מסתלקים אחר גמר התפלה, ובתפלה שאחריה חוזרים מוחין אחרים, א"כ להיכן נסתלקו המוחין האחרים, ומה נעשה מהם. אמנם הענין הוא זה, כי אחר גמר התפלה, המוחין ההם מסתלקים מתוך רישא דז"א, ועולין למעלה מראשו, ושם נעשין אליו בחי' אור מקיף על ראשו, ואז המוחין המקיפים שלו הראשונים והעליונים, הם מסתלקין ועולין גם הם יותר למעלה ממקומם, כי אלו המוחין הפנימים שנסתלקו עתה, עלו ולקחו את מקומם, והוצרכו גם הם לעשות להם מקום, ולעלות הם למעלה יותר, וכעד"ז עולין שאר הבחי' יותר למעלה, עד שאי אפשר לבאר פרטם עתה, כל מדרגה ומדרגה היכן עולה. ואמנם כבר ביארנו בכמה מקומות, כי כל דברי הקדושה הרוחנים, אף על פי שהוא מסתלק ממקומו, נשאר הרשימו דיליה במקומו תמיד, ונמצא כי גם אלו המוחין דז"א, אעפ"י שהם מסתלקים ממקומם כנזכר, ועולין בסוד מקיפים, עכ"ז מניחים חד רשימו דילהון גו ז"א כל היום ההוא, וע"י אותו הרשימו של המוחין הנשאר בתוכו, אעפ"י שאינו מוחין גמורין, נשאר בגדלותו, ואינו מתמעט ממדת גדולתו כל היום. ועד"ז גם המוחין של רחל הפנימים, אחר גמר התפלה הם מסתלקים ממנה, והם עולים למעלה על ראשם בבחי' מקיפים, ולא נשאר בה רק רשימו שלהם בתוכה, וע"י אותו הרשימו, נשארת גם היא במדת גדלותה כל היום כולו, ונמצא כי אחר כל תפלה ותפלה שמסתלקין משניהם המוחין ומתמעטין כנ"ל, אין פירושו מיעוט גמור, שהוא חוזר אל ו"ק, והיא חוזרת אל נקודה א', כמו שהיו שורשם מתחלה כנודע. אמנם הם שניהם נשארים במדת גדלותם כל היום, רק שהמוחין שלהם נסתלקו כנזכר, והרשימו שלהם הנשאר בתוכם מעמידם במדת גדלות, וזה ההסתלקות של המוחין עצמם, הוא שאמרנו למעלה שמתמעטין זו"ן אחר כל תפלה ותפלה.