תוכן
מב) וכשחטאו ישראל בעגל, האלף חלקי אורה שקבל מצד האל"ף, אלף בינה, שהיא אלף גדולה מן האותיות גדולות נלקחו ממנו, ונשאר באלף זעירא, מצד האלף תתאה, בסוד ויקרא אל משה, אלף זעירא. ועתיד הקב"ה להחזירם לו, בסוד
ישמח משה במתנת חלקו, לעת"ל בע"ה, וז"ס פסוק שאמר (חבקוק ג' ה') ונוגה, שהיא ה' תתאה, כאור תהיה, אור שבעת הימים הגנוז לצדיקים לעת"ל, ויהיה אור הלבנה כאור החמה שהוא עתה אור שלה וישתמשו שני מלכים בכתר אחד ולא יהיה מיעוט ללבנה. וזהו כאור ממש, ר"ל, מי שנותן לה אורה תהיה כמוהו, ואז תחזור לה הארה, כמו בזמן קדמון קודם שנתמעטה. וג"כ קרנים מידו לו, ר"ל, ג"כ משה ישמח במתנת חלקו, שהוא בסוד השמש, שיהיה אורו כאור שקבל מאו"א, בסוד הזווג מי"ה. וז"ש קרנים מידו לו, שהם קרני ההוד שקיבל מצד שיורי הקולמוס שבדיו, ויד"ו שהוא עתה במיעוטו בסוד ד"ו, בחי' ד' על ו' מהיו"ד, מ' על ס', יעשה מיד"ו יו"ד, ו' על ד', ס' על מ', כמו שהיו כשקבל מן הדיו שהוא היוד, ויחזרו לו האלף חלקים של או"ר, בסוד אלף גדולה. וזהו קרנים מיד"ו, די"ו יעשה יו"ד, ותהיה לו במתנת חלקו, ששם חביון עוזו. ופי' אימתי ניתנה לו זאת המתנה, ואמר כשהיה שם עם ה', ארבעים יום וארבעים לילה, לקבל התורה שהיא עוזו, הנקרא עוז. ואמר עוזו, בסוד (מלכים ג' כ"ב) זכרו תורת משה עבדי, ונקרא על שמו. ובמלת חביון, נרמז פליאת והסתרת הדעת והזיוג, בסוד דרך גבר בעלמה, אשר נפלאו ממנו, והבן כ"ז. כך מ"כ לא' מתלמידי הרב זלה"ה.
