זהר

מב) וכמה דחשך תיאובתיה לאתכללא באור. הכי לילה תיאובתיה לאתכללא ביום, חשך גרע נהוריה, ובגין כך אפיק דרגא בגריעו, ולא בנהירו חשך לא נהיר אלא כד אתכליל באור, לילה דנפק מניה, לא נהיר, אלא כד אתכליל ביום. גריעו דלילה לא אשתלים אלא במוסף, מה דאתוסף הכא גרע הכא.

פירוש הסולם

מב) וז"ש, וכמה דחושך תיאובתיה לאתכללא באור, הכי לילה תיאובתיה לאתכללא ביום, כמו שתאות השמאל שהוא החשך, הוא להכלל באור, של קו הימין, כן הנוקבא שהיא לילה תאותה להכלל ביום. כלומר, מבחינת מה שהנוקבא נבנית מקו שמאל התואב לאור של קו ימין, נמצאת הנוקבא גם כן בבחינת לילה החושקת לאור היסוד הנק' יום. דהיינו חסרון א' הנ"ל. חשך גרע נהוריה, הקו שמאל שהוא חשך החסיר אורו, שלא הספיק להשלים בנין הנוקבא מחמת שנכלל בקו ימין בינתים כנ"ל, שזה חסרון נוסף על חסרון א', ובגין כך אפיק דרגא בגריעו, ולא בנהירו, ומשום זה הוציא דרגת הנוקבא בחסרון בנין, ובלי אור. כלומר בב' חסרונות, כמבואר. ולפיכך הנוקבא צריכה לב' תקונים, א' להאירה מהחשך שלה. ב' להשלים בנינה.
וז"ש, חשך לא נהיר אלא כד אתכליל באור, לילה דנפיק מניה לא נהיר אלא כד אתכליל ביום. החשך, קו שמאל, אינו מאיר אלא כשנכלל באור הימין, כן לילה שנבנה ויצאה ממנו, אינה מאירה רק כשנכללת ביום, שהוא היסוד. כלומר, שתיקון א' של הנוקבא שוה לשורשה, שהוא קו השמאל דז"א, וכמו שתיקונו של קו שמאל הוא להכלל בקו ימין שהוא אור החסדים, כן תיקונה של הנוקבא להכלל באור החסדים של היסוד דז"א הנק' יום. גריעו דלילה לא אשתלים אלא במוסף החסרון בנין של הלילה אינו נשלם אלא במוסף שהוא התוספת נהורא שקבל היסוד מעמודא דאמצעיתא. דהיינו הארת החכמה המיותרת להז"א: הנק' עמודא דאמצעיתא וע"כ נתנה להיסוד שלו. (כנ"ל דף נ"ג ד"ה יסודא) ואור הזה דתוספת שבהיסוד משלים את בנין הנוקבא דהיינו תיקון הב' הנ"ל. מה דאתוסף הכא גרע הכא מה שנוסף כאן גרע מכאן. כלומר, מה שנתוסף בספירת יסוד דז"א על ידי עמודא דאמצעיתא, גרע קו השמאל דז"א מהנוקבא, כי השמאל דז"א לא השלים בנינה, שעל ידי זה נתמעטה ואינה ראויה לקבל החכמה שבקו שמאל אפילו אחר שיהיה לה לבוש החסדים כנ"ל, והנה שיעור זה הוסיף קו אמצעי דז"א אל היסוד שלו בסוד תוספת נהורא, והיסוד גומר ומשלים חסרון הזה, עם אור התוספת שלו.