זהר

מב) ות"ח, אלמלא ההוא מנחה דנחתא עמהון, ובעיא עליהון רחמין, לא נפקי מתמן. הה"ד, ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה. האלהים: דא אימא עילאה. מן העבודה: דא מנחה, דאיהי עבודה ואיהי מצלאה על בנהא, כד"א ואני תפלה. ואקרי עבודה, בגין דהיא ג"ע, ואצטריך למפלחה.

פירוש הסולם

מב) ות"ח אלמלא ההוא וכו': ובוא וראה, אם לא אותה המנחה, שהיא המלכות, שהורידו עמהם למצרים, ויעקב בקש עליהם רחמים (כנ"ל אות כ"ח) לא היו יוצאים ממצרים. ז"ש, ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה. האלקים, זהו אמא עלאה, דהיינו בינה, מן העבודה, זו היא מנחה, שהיא המלכות והיא עבודה, והיא מתפללת על בניה, כש"א ואני תפלה. ונקראת עבודה, משום שהיא גן עדן, וצריכים לעבדה.