זהר

מב) כיון דההוא נהירו אשתלים לתתא, בעא לסלקא לדוכתיה. ובגין לאחזאה ההוא שלימו ברזא דחנוך. יומא חד עאל גו גנתא דעדן, ואחמו ליה טמירין דגנתא, ואנח ההוא ספר, וכל מה דחמא, לבר, ואיהו צניע בגו חברייא.

פירוש הסולם

מב) כיון דההוא נהירו וכו': כיון שאותו האור נשלם למטה, רצה לעלות למקומו, דהיינו להלביש את האור למעלה בשמים, במקום יציאתו של האור. בכדי להראות אותה השלימות שיש בסוד חנוך. כלומר השלמות של אותם המוחין הנקראים בשם חנוך. יום אחד, נכנס בגן עדן, והראו לו הנסתרות שבגן. והניח אותו ספר, וכל מה שראה, מחוץ לגן. והספר גנוז בין החברים. כלומר, שמשם השיגוהו החברים, וגנזוהו.