זהר

מב) ת"ח דהכי הוא, דתנן, בי"ז בתמוז בוטל התמיד. ובט' באב חרב בית מקדשא. כדא"ר יוסי, מגלגלין זכות ליום זכאי, וחובה ליום חייב. דבההיא ליליא אפיקו דבה רעה על ארעא קדישא, וארימו קלהון בבכיה, ואתקבעת לדרי דרין.

פירוש הסולם

מב) ת"ח דהכי הוא וכו': בוא וראה שכך הוא, כי למדנו, ​ ​בי"ז בתמוז בוטל התמיד, ובט' באב חרב בית המקדש. וכמו שאמר ר' יוסי, ​מגלגלים זכות ליום זכאי וחיבה ליום חייב. כי בלילה ההוא, של ט' באב, הוציאו המרגלים שם רע על הארץ הקדושה, והרימו קולם בבכיה, ונקבעה הבכיה לדורי דורות.