זהר

מב) וכד איהי חד ה"א, ואת אל"ף או את יו"ד קדמא לה, ואיהי בחד נקודה, כדין איהי אתייא לאוטבא לעלמא, א"ה או י"ה, דהא קליפא בישא איתברת מקמה, ולא חפייא עלה. הא' י', קיימא ברזא דא.

פירוש הסולם

מב) וכד איהי חד וכו': וכשהיא ה' אחת, וקודם לה כתוב אות א' או אות י', והיא בנקודה אחת, דהיינו בבחינת המלכות, אז היא באה להטיב לעולם. והיינו הצירוף א"ה או י"ה. שזה רומז, שקליפה הרעה נשברה מפניה ואינה מכסית עליה. כי הא' י' הקודמות לה', עומדות בסוד הזה, לשבור הקליפה שלה. וז"ס השם אהי"ה.
פירוש. כי כל הקליפה הנ"ל לסגור ולסתום אורותיה, היא מפני שהיא מקבלת רק מקו שמאל דבינה, שהיא חכמה בלי חסדים (כמ"ש בפלפה"ס אות ל"ה) ואות הא' מורה על המיתוק דחכמה וחסדים יחדיו, בסוד הציור של ב' יודין שבה, שה"ס ימין ושמאל, וקו האמצעי שבה, מיחד אותם זב"ז. וכן הי' מורה על חסד. ולפיכך אם אחד מב' אותיות אלו קדמה אל הה' שהיא המלכות, רומז, שכבר החכמה שבמלכות, מלובשת עם חסדים, שאז נשברה הקליפה הרעה השולטת על המלכות, כל עוד שהחכמה שלה היא בלי חסדים. וז"ש, דהא קליפה בישא אתברת מקמה וכו'. כי הא' והי' מורות על שפע החסדים. המגרש את הקליפה מן המלכות. כמבואר.