זהר

מב) א"ל, ברא, מלאכא דיי', רחימא דיליה, האי דאמרת ועשית בריחים עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן וגו', וחמשה בריחים וגו', וחמשה בריחים לירכתים ימה. הא בריחים טובא איכא הכא, וידים אינון תרין. אמר ליה, דא הוא דאמרין, מפומיה דבר נש אשתמע מאן איהו. אבל הואיל ולא אשגחתון אנא אימא.

פירוש הסולם

מב) א"ל ברא מלאכא וכו': אמר לו: בן, מלאך ה', אהוב שלו, זה שאמרת, ​ועשית בריחים עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן וגו' ​וחמשה בריחים וגו' וחמשה בריחים לירכתים ימה. הרי יש כאן בריחים הרבה, והידים אינן אלא שתים. שיש בהן רק ב"פ חמש אצבעות. אמר לו הילד. זהו שאומרים שמפיו של האדם ניכר מי הוא. אבל כיון שלא הסתכלתם להבין, אני אומר.