זהר

מב) כתיב הנה עין יי׳ אל יראיו. וכתיב עיני יי׳ המה משוטטים בכל הארץ. לא קשיא, הא בזעיר אפין. הא באריך אנפין. ועכ״ד תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד, עינא דאיהי חוור בגו חוור וחוור דכליל כל חוור.

פירוש הסולם

מב) כתיב הנה עין וגו׳: כתוב, הנה עין ה׳ אל יראיו, שמשמע עין אחת. וכתוב, עיני ה׳ המה משוטטות בכל הארץ. שמשמע שתי עינים. ומשיב, לא קשיא, כאן בז״א, הן ב׳ עינים. כאן בא״א, הן עין אחת. ועם כל זה שתי עינים הן, אלא שנחזרו לאחת, עין, שהיא לבן בתוך לבן, ולבן הכולל כל לבן.
פירוש. בז״א, עין ימין היא חסדים ועין שמאל היא הארת חכמה, וע״כ הן ב׳ בחינות. מה שאין כן בא״א, שאין בו שמאל והוא כולו ימין, ונמצא שגם עין שמאל שבו אע״פ שהיא חכמה, מכל מקום היא מוחזרת לחסדים, כלומר שאין לחכמה שום שליטה. ושתיהן בבחינה אחת, שהיא חסדים. וז״ש, ועכ״ד תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד, שאין הפירוש שגם עין שמאל הוא חסדים שא״כ היו באמת רק עין אחת, אלא הפירוש שהם ב׳ עינים, ב׳ בחינות, שהימין הוא חסד, והשמאל היא חכמה, אלא שנחזרו לאחת. שהשליטה היא לאחת שהיא חסדים.
ונודע שיש בכל עין ג׳ גווני עינא, שהם לבן אדום ירוק, שה״ס ג׳ קוין, ימין, שמאל, אמצע, שימין הוא חסדים, ושמאל הוא חכמה, ואמצע הוא כלול משניהם. ולפי האמור שבא״א כולו ימין, איך מתבארים בו ג׳ גווני עינא. וז״ש, עינא דאיהי חוור בגו חוור, וחוור דכליל כל חוור, והוא כעין שאומר הזהר לחלק בין עתיק לא״א, שעתיק הוא בבחינת דא לעילא מן דא, שהוא בחינת כתר המרומם לגמרי מחכמה, אבל א״א יש בו ג״כ חכמה, אלא הוא דא לגו מן דא, שהחכמה סתימאה שלו הוא בתוך הגלגלתא שהיא הכתר, והשליטה היא לגלגלתא, אף כאן יש ב׳ עינים חסדים וחכמה, אלא שהשמאלית שהיא חכמה היא בתוך הימנית שהיא חסדים. ועד״ז ב׳ קוין ימין ושמאל שבכל עין שלו הם ג״כ דא בגו דא, שקו השמאל הוא בתוך קו הימין, וע״כ אע״פ שקו שמאל הוא אדום הוחזר להיות לבן, וב׳ הקוין הן חוור בגו חוור. ולפי״ז קו האמצעי הכולל ימין ושמאל, שהם בכל מקום, לבן ואדום, שבשביל זה נעשה קו האמצעי ירוק, הכלול מלבן ואדום, כמו החמה. אבל כאן שהשמאל אינו אדום אלא הוחזר ללבן. נמצא קו האמצעי כולל ב׳ בחינות לבן. וז״ש, חוור דכליל כל חוור, דהיינו קו האמצעי שבעין דא״א, שאינו ירוק, אלא לבן הכולל כל לבן, שכולל לבן של ימין והלבן של שמאל. וההפרש ביניהם הוא שזה לבן ממקורו, וזה אדום ממקורו אלא שהוחזר ללבן.