זהר

מב) ות״ח בעובדין דב״נ אשתמודע פרצופא, דאיהי עליה, ופרצופא דאנפוי. הה״ד, הכרת פניהם ענתה בם. בדיוקנא, אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה, או שור או נשר, או אדם. מהמרכבה דקב״ה ושכינתיה. או מהמרכבה דמלאך שר הפנים. או מהמרכבה בישא דסמאל. או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב, ולא היצר הרע, אלא כבעירין דעלמא. ובג״ד כמה הבלים אית בבני נשא, כל חד למיניה. ורזא דמלה, תוצא הארץ נפש חיה למינה. ובג״ד, במדה שאדם מודד בה מודדין לו. ובכל פרצופא אית ממנא עליה.

פירוש הסולם

מב) ות״ח בעובדין דב״נ וכו׳: ובוא וראה במעשים של האדם, ניכר הפרצוף השורה עליו, ופרצוף הפנים. ז״ש הכרת פניהם ענתה בם. בצורה השורה עליו, ניכר פרצוף החיה השורה עליו, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם ואם מן המרכבה של הקב״ה ושכינתו או מהמרכבה של המלאך שר הפנים. או מהמרכבה הרעה של סמאל, או מהמרכבה של ד׳ יסודות העולם, שאין בהם לא יצר הטוב ולא יצר הרע, אלא כבהמות העולם. ומשום זה כמה הבלים יש באדם כל אחד למינו. וסוד הדבר, תוצא הארץ נפש חיה למינה. ומשום זה במדה שאדם מודד מודדים לו. ובכל פרצוף יש ממונה עליו.