זהר

מב) פתח רבי אחא ואמר, ויאמר יי׳ אלהים לא טוב היות האדם לבדו וגו׳. אמאי פתח קרא הכי, אלא הא אתמר, דעל דא לא כתיב, כי טוב בשני, בגין דזמין אדם לאתפרשא, וכתיב, לא טוב היות האדם לבדו.

פירוש הסולם

מב) פתח ר׳ אחא וכו׳: פר״א ואמר, ויאמר ה׳ אלקים לא טוב היות האדם לבדו וגו׳. שואל, למה פתח הכתוב כן. ומשיב, אלא למדנו, שעל כן לא כתוב, כי טוב, ביום שני, משום שאדם עתיד להתחלק, דהיינו שיתחלק ממנו הצלע לבנין הנוקבא. פירוש, כי יום שני ה״ס גבורה וקו שמאל (כנ״ל ב״א דף נ״ו ד״ה כד) והשלמת קו השמאל הוא רק במלכות הנבנית ממנו, וכיון שאדם, שה״ס ז״א, היה לבדו, ועוד לא נתנסרה ממנו המלכות. וכתוב, לא טוב היות האדם לבדו. ע״כ לא נאמר כי טוב ביום שני. כי מטרם שהמלכות נתנסרה מז״א, ונבנית לפרצוף בפני עצמה, לא נשלם קו השמאל דז״א, שהוא יום שני, ונאמר עליו לא טוב וגו׳.