תוכן

מא) הרי עד עתה ביארנו אות ה', ועדיין אינה נקראת קטנה ממש, רק ה' תתאה, כי אין לה רק מדה אחת, אחר כך נקראת קטנה, אות קו"ף של נקבה. והוא, הלא האשה עד שנים עשר שנים ויום אחד נקראת קטנה, וענין שנים אלו הוא, כי הלא האשה אינה נתקנת, אלא עד תיקון האדם, וזהו שאמר הפסוק לא טוב היות האדם לבדו וכו', כי תחילה היתה הנוקבא בסוד צלע אחד, והוא בזמן היות אחורי הת"ת דזעיר, בסוד ה' תתאה, וכאשר נתקן האדם שהוא זעיר והגדיל לגמרי, אחר כך נתקן הנוקבא, כי אחרי גדלות הזכר עדיין הנקבה קטנה, ואין הנקבה נתקנת עד גמר תיקון הזכר. ולכן אנו רואים בחוש הראות, כי האיש גדול מאשתו בשנים כנודע. והנה אחר שבאים מוחין לזעיר והגדיל, אז מאירים מוחין אלו בנוקבא ונתקנת. והנה כמו שהזעיר אינו נקרא גדול עד שיגמרו כל המוחין ליכנס ואז נקראת נערה ובוגרת, כמו שביארנו כי שני שמות אלו, הם בימי הגדלות, אך בתחלה נקרא נער קטנה. והנה ידעת, כי הזכר אינו גדול עד תשלום י"ג שנים ויום אחד, והנקבה עד שנים עשר ויום אחד, ודי לך בהערה הזאת. הרי על כל דבר ודבר ששאלת מעמדי, השבתי לך תשובה, כאשר עיניך תחזינה משרים, ואתה שלום וכל אשר לך שלום.
נחתם ט"ו לחדש אנ"י לדוד"י ודוד"י לי, שנת שס"ו לפ"ק, פה ירושלים תובב"א, האר"י, זללה"ה.