תוכן

מא) גם נלע"ד להבין בפירוש הנזכר, כי שרש הכל אינם זולתי ב' בחי', שהם: ע"ב, וס"ג. הם שרש החסד והדין. אמנם הע"ב כולל טנת"א, וכן הס"ג. והטעמים של הע"ב, הם בריאה, כנודע ליודעי חן. והנקודות שלו הם ממצחא ולתתא, שהיא שם מ"ה. ושם מ"ה זה כולל ג"כ טנת"א. נמצא כי הטעמים של הע"ב, כנגד הטעמים של הס"ג, יייי. והנקודות של ע"ב, הם שם מ"ה במצחא, והם כנגד הנקודות של ס"ג, שהם בעינין, וזה נקרא שם ב"ן. ואמנם הרי הנקודות הם ס"ג ולא מ"ה, שהם תגין. והנה נשארו עתה תגין ואותיות של ע"ב, ותגין ואותיות של ס"ג, ואינו יודע מה עושה מהן, ואולי מהן נעשין בי"ע, ושמור זה הכלל שהוא אמיתי, ויובנו בחכמה דברים נעלמים. או אפשר לומר, שמהתגין ואותיות דע"ב ודס"ג, נעשו כולם אל כל האצילות מ"ה החדש, והבן.