תוכן

מא) והנה בחינת החוורא דגלגלתא הנזכר, מתחלקת לי"ג ארחין חיוורין כנזכר, שהם י"ג תיקונין דברישא עלאה, הנקראת גלגלתא חיורא, הלא הם בחינת שלשה הויו"ת, אשר שם יהו"ה יהו"ה יהו"ה שבהם, שנים עשר אותיות פשוטות, עם היות שכל אות מהם יש לה מילוי דיודין כנ"ל. ועם חד דכליל לון, הרי שלשה עשר. וזה סדר חילוקן: הוי"ה אחת מתפשטת דרך אחורי הגלגלת, ונמשכת על גב העורף, ובין הכתפיים כו' כנ"ל, ובה ארבע אותיות, והם ארבע ארחין חוורין. ושתי הויו"ת אחרות, שבהם שמנה אותיות, והם תמניא ארחין חוורין אחרנין, הם מתפשטין ונמשכין דרך שתי הפנים של עתיקא, שהם שני הלחיים. הוי"ה אחת בלחי הימין, והוי"ה אחת בלחי השמאל. ובחי' החוטם מפסיק בין שניהם באמצעם ממש. ונמצא, כי הפנים נחלקים לשני לחיים, עד אמצעית החוטם, לארכו ממש. והרי הם שנים עשר ארחין חוורין, בתלת עיבר, שהוא ד' ארחין לצד האחור, וארבע ארחין לצד הלחי הימין, וארבע לצד הלחי השמאל. וזמ"ש שם, האי גלגלתא, חוורא דיליה אנהיר לי"ג עיבר גליפין, לארבע עיבר בסטרא חד, ולארבע עיבר בסטרא חד, בסיטרא דאנפוי, ולארבע עיבר בסטרא בסחרני אחורא, וחד לעילא דגלגלתא, כלומר לסטרא דלעילא כו'. פירוש: כי האורח השלשה עשר, דכליל לכולהו תריסר ארחין הנזכר, הנה הוא לעילא ברישא דגלגלתא, וכמבואר אצלנו בשער היחודים, איך גם הוא כולל שנים עשר ארחין חיוורין אחרנין, וע"ש היטב, כי שם נתבאר ענין זה באורך. ונמצא, כי אלו הי"ג חיוורתי, נחלקים לשתי בחינות: אחור, ופנים. וארבעה מהם לבד, נמשכים דרך האחור. והשמנה מהם, נמשכין דרך שתי הפנים. ואל אלו הארבעה ארחין חיורין, הנמשכין דרך אחור, הוא שרמז וביאר כאן ואמר, ארבע מאה אלפי עלמין, אתפט חיוורא דגלגלתא דרישוי כו'. אמנם חשבון כולם יחד, הם י"ג ארחין חיוורין, כנזכר לקמן, האי גלגלתא, חוורא דיליה אנהיר לי"ג עיבר כו'. ובזה לא פליגי אהדדי שני המאמרים האלו, כי כאן לא איירו אלא באותן הארבע שהם מצד האחור, אשר מנהירו דיליהון ירתי צדיקייא ארבע מאות עלמין דכיסופין כו', כמו שנבאר ענינם בע"ה.