תוכן

מא) שם ספרא דצניעותא, גם זה הועתק מכתיבת ידי הרב הגדול זלה"ה, בדף קע"ו ע"ב, וז"ל, פרקא קדמאה, תאנא ספרא דצניעותא, ספרא דשקיל במתקלא, דעד לא הוה מתקלא כו'. ספרא דצניעותא, משום דכתיב כבוד אלהים הסתר דבר. וכתיב ואת צנועים חכמה. ספרא דשקיל במתקלא. מתקלא קרי דכר ונוקבא וכדאמרינן בפרשת פקודי בדף רנ"ה ע"א, וז"ל, דאינון דאתנסיבו דשקלי במתקלא דכורין ונוקבין דא עם דא, ואלין אקרון מאזנים וכו'. ותאנא באדרת האזינו בדף ר"ץ ע"א, וז"ל, ת"ח, בשעתא דעתיקא קדישא, סתימא דכל סתימין, בעא לאתתקנא, אתקין כולא כעין דכר ונוקבא. באתר דאתכלילו דכר ונוקבא לא אתקיימו, אלא בקיומא אחרא דדכר ונוקבא. והאי חכמה כללא דכולא כו'. ופירושא דמלתא הכי הוא: דעתיקא קדישא תלת רישין ביה, רישא חדא חכמתא סתימאה דלא מתפתחא, ומשום דאיכא אחריתי, דהיא מתפתחא לל"ב שבילין, האי אקרי סתימאה. רישא תנינא לעילא מן דא, עתיקא קדישא, הוא כתרא עלאה. רישא תליתאה, רישא דלאו רישא, ולא ידע ולא אתידע מה דהוי ברישא דא, דלא אתדבק בחכמתא, ולא בסוכלתנו, והוא אין סוף אתקרי. אבל כתרא עלאה, דאיהו עתיקא קדישא, סתימא דכל סתימין, אתתקן בחכמה סתימאה דביה, כעין דכר ונוקבא, דהאי חכמתא סתימאה ביה, מתפרשא תלת זמנין לארבע ארבע, דאינון י"ב. ואינון יהו"ה יהו"ה יהו"ה. והוא עתיקא, כליל לון, הרי י"ג מכילן דרחמי. והם כעין זכר ונקבה, ששה זכרים, ששה נקבות. כדאיתא בספר הבהיר. ואינון שרש ת"ת ומלכות והיינו דקאמר ר' נחוניא בן הקנה ע"ה. ומתהפכין לת"ת ומלכות, דמתמן אשתרשו שית סטרין דדוכרא, ושית סטרין דנוקבא. והיינו דקאמר, אתקין כולא כעין דכר ונוקבא. דאפילו חכמה סתימאה די ביה, כעין דכר ונוקבא אתתקנו.