זהר

מא) וכל סטר מג' אנפי חיון, דאינון יי' יי' יי'. ומתלת גדפי חיון, דאינון ד' ד' ד', כלהו צריך למהוי מכח אדם. ואיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א. כח דיליה, יו"ד וא"ו דל"ת, ה"א אל"ף, וא"ו אל"ף וא"ו, ה"א אל"ף. ומטרוניתא לא שריא בכח דיליה, בפרקין דאצבען, עד דאתעבר מנייהו זוהמא, שפחה בישא פסולה, אנתו דפסול. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין, ידים מזוהמות פסולות לברכה.

פירוש הסולם

מא) וכל סטר מג' וכו': וכל צד, מג' קוין חג"ת שהם ימין שמאל אמצע, שהם ג"פ י"ד כנ"ל, הוא מג' פנים שבחיות אריה שור נשר, שהם הויה הויה הויה. ומג' כנפים שבחיות, שהם ד' ד' ד' דהיינו ג"פ אדני כנ"ל. כולם צריכים להיות מן כ"ח אדם, דהיינו הויה במילוא אלפין, שהוא יוד הא ואו הא, שבג' אדם. כ"ח שלו, דהיינו המילוי דמילוי של הויה דאלפין, הוא יוד ואו דלת, הא אלף, ואו אלף ואו, הא אלף. שהם כ"ח אותיות, כנגד כ"ח פרקים שבעשר אצבעות הידים. והמלכה אינה שורה בכ"ח שלו, בכ"ח פרקי האצבעות, עד שנעבר מהם הזוהמא של השפחה הרעה הפסולה, אשת הפסול. ומשום זה העמידו בעלי המשנה ​ידים מזוהמות פסולות לברכה, כי שפחה הפסולה שורה עליהם.