זהר

מא) איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום. רבי יצחק אמר, בגין דאיהו פגים, ומאן דאיהו פגים, לא אתחזי לשמשא בקודשא. והא אוקמוה, דב״נ דאשתכח פגים, לית ביה מהימנותא, וההוא פגימו אסהיד עליה, כ״ש כהנא, דבעיא לאשתכחא שלים, מאריה דמהימנותא, יתיר מכלא, והא אוקמוה.

פירוש הסולם

מא) איש מזרעך לדורותם וגו׳: איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום. ר׳ יצחק אמר, שהטעם הוא, משום שהוא פגום, ומי שהוא פגום אינו ראוי שישמש בקדש. והרי העמדנו, שאדם הנמצא פגום אין בו אמונה, ופגם ההוא מעיד עליו. כל שכן כהן, שצריך להמצא שלם ובעל אמונה יותר מכל. וכבר העמדנו.