זהר

ל) וכלהו פשיטו חד, ברישא וגופא, ואינון שיתין כלהו כליל לון, דאיהו רזא דשית. ועל דא שיעורא דאת ו', רישא שיעורא בשית נקודין ממש, גופא בתמני סרי. כגוונא דא כל אלין רזין מתפרשן, לאכללא לון בגופא, בגין דדרועין וירכין כלהו בגניזו, וע"ד כלא אתכליל ברזא דאת ו' ודיוקנא דילה.

פירוש הסולם

ל) וכלהו פשיטו חד וכו': וכל, הכ"ד מרכבות הנ"ל, הם התפשטות אחד בראש וגוף של הו' ואלו הששים ספירות כולם כולל אותם הו' שהוא סוד שש ספירות חג"ת נה"י שכל אחת כלולה מעשר. וע"כ השיעור של אות ו' הראש של הו' הוא בשש נקודות ממש, דהיינו חג"ת נה"י, והגוף בשמונה עשרה. כעין זה כל הסודות מתבארים שהם כלולים בגוף, משום שהזרועות והירכים, שהם חו"ג ונו"ה, הם בהעלם להיותם בחינות ב' קוין העליונים שאינם מאירים, אלא על ידי קו האמצעי המיחדם זה בזה, שהוא הו'. וע"כ נכלל הכל באות ו' וצורתה.