זהר

ל) ותא חזי, יעקב הוה ידע, דעשו הוה ליה לאתדבקא, בההוא חויא עקימא, ועל דא, בכל עובדוי, אתמשך עליה, כחויא עקימא אחרא, בחכמתא בעקימו, והכי אצטריך. ואתייא דא, כי הא דאמר רבי שמעון, מאי דכתיב, ויברא אלהים את התנינים הגדולים, דא יעקב ועשו. ואת כל נפש החיה הרומשת, אלין שאר דרגין דבינייהו. ודאי אתעביד יעקב חכים, לקבליה דההוא חויא אחרא, והכי אצטריך.

פירוש הסולם

ל) ותא חזי יעקב וכו': ובוא וראה, יעקב היה יודע, שעשו היה לו להתדבק באותו נחש העקלתון, ועל כן בכל מעשיו היה נמשך עליו כנחש עקלתון אחר לעומתו. בפקחות ובמרמה. וכן צריך להיות.
ואתייא דא וכו': וזהו עולה כמו שאמר רבי שמעון, מה שכתוב, ​ויברא אלקים את התנינים הגדולים, זהו יעקב ועשו. ואת כל נפש החיה הרומשת, הם שאר המדרגות שביניהם. הרי שיעקב ועשו נקראים תנינים, דהיינו נחשים. שהוא כנ"ל, שעשו היה נחש עקלתון, ויעקב נמשך עליו כמו נחש עקלתון אחר לעומתו. ובהכרח, שיעקב עשה עצמו חכם, לעמוד כנגד נחש האחר ההוא. וכן צריך להיות.