זהר

ל) א"ר חייא, כתיב אין כל חדש תחת השמש. והכא שירתא דא, איהי חדש, ואיהי תחת השמש, דהא תחות שמשא להוי, ומאי איהו, דא סיהרא, וכדין הוי חדש תחת השמש. מאי טעמא, בגין כי נפלאות עשה. ומאן אינון נפלאות, האי דכתיב הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו. הושיעה לו, למאן לההוא דרגא, דאמר שירתא דא, בגין דבהו אסתמיך בימינא ובשמאלא. הושיעה לו ימינו ודאי, לההוא דרגא, דהאי מזמור, אימתי, בזמנא דיקומון מתי עלמא, ויתערון מעפרא, כדין יהא חדש, מה דלא אתעביד בהאי עלמא.

פירוש הסולם

ל) א"ר חייא וכו': אר"ח, כתוב ​אין כל חדש תחת השמש, וכאן שיר הזה הוא חדש, והוא תחת השמש, כי תחת השמש יהיה. ומי הוא השיר חדש. זהו הלבנה. שהיא הנוקבא כי אז תהיה הלבנה חדשה תחת השמש. דהיינו שתתחדש אורה להיות כאור החמה. שהוא ז"א מהו הטעם, שיהיה חדש תחת השמש. זה שאומר הכתוב, ​כי נפלאות עשה. ומה המה הנפלאות. היינו שכתוב הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו, שה"ס ימינו ושמאלו. חו"ג. הושיעה לו, למי. הוא לאותה המדרגה שאמרה שיר הזה, שהיא רוח הקודש שהוא הנוקבא, משום שנסמכה בהם הנוקבא, בימין ובשמאל, כמ"ש הושיעה לו ימינו, וזרוע קדשו, הוא שמאלו. וע"כ הושיעה לו ימינו, ודאי פירושו, לאותה המדרגה שהיא נקראת מזמור, דהיינו רוח הקודש, שהיא הנוקבא. שתהיה אורה כאור החמה. מתי יהיה זה, בזמן שיקומו מתי עולם ויתעוררו מעפר. אז יהיה חדש, מה שעוד לא נעשה בעולם הזה.