תוכן

ל) אבל העוסקים במשנה לבדה, בלתי הסתכלותם בסודותיה, וכפי סודותיה יפסקו הדינים אם אסור ואם מותר כנ"ל, הנה אלו עורים בודאי הם, וז"ש מי עור כ"א עבדי, כי העוסק בפשט נקרא עבד כנ"ל, ועליהם נתנבא ישעיה לע"ל, שיזכו ללכת בדרך לא ידעו, הוא דרך חכמת האמת, אשר בעוה"ז ניתן להט החרב והכרובים לשמור את דרך החיים, שלא יובנו רזי התורה, אלא לזוכים אליה. כנזכר בפ' נשא דקכ"ג ע"א, וז"ל, ואית נטירין אחרנים, כגון נחשים עקרבין ושרפין, ונטרין ההוא טוב דלא ליעול תמן מאן דלא איהו ראוי למיעל, דאל"ה כל חייביא הוו עאלין ברזא דאורייתא. ובג"ד מאן דאיהו חייבא, ויעול למנדע רזין דאורייתא, וכמה מלאכי חבלה וכו', מבלבלין מחשבותיה וכו'. וז"ש, עוד אשים מחשך לפניהם לאור, כי התלמוד בבלי שהוא מחשך, המספר בפשט העה"ז, אשים לפניהם לאור, ויסתכלו מתוכו רזין דאורייתא הגנוזים בו הנקרא ותורה אור.