זהר

ל) כגוונא דהאי, סדורא דהני יומין, מראש השנה עד יומא בתראה דחג. בראש השנה, אתער דרועא דשמאלא, לקבלא לה למטרוניתא, וכדין כל עלמא בדחילו בדינא, ובעי ההוא זמנא בתיובתא שלים, לאשתכחא עלמא קמי קב"ה. לבתר אתיאת מטרוניתא, ובעיין בני היכלא בתשעה לירחא, למעבד חדוותא, ולמטבל בנהרא, לדכאה גרמייהו בזווגא דמטרוניתא, ביומא אחרא, הוא זווגא דילה לשוואה שמאלא תחות רישהא, כמה דאת אמר שמאלו תחת לראשי.

פירוש הסולם

ל) כגוונא דהאי סדורא וכו': כעין זה, הוא הסדר של אלו הימים, ​מרה"ש, עד יום האחרון של החג. בראש השנה נתעוררה זרוע השמאלית, דהיינו קו שמאל דז"א, לקבל את המלכה. ואז כל העולם בפחד בדין, וצריכים. העולם בעת ההוא, להמצא בתשובה שלמה לפני הקב"ה. אח"כ באה המלכה ​בתשעה לחדש (עי' אחרי אות רל"א) וצריכים בני ההיכל, דהיינו בני ישראל, לעשות שמחה ולטבול בנהר לטהר עצמם להיות ראויים אל הזווג של המלכה עם ז"א ביום האחר, דהיינו בעשרה לחדש, ​ביוה"כ. שהוא הזווג שלה, שז"א ישום שמאלו תחת ראשה, כמו שאתה אומר, שמאלו תחת לראשי.