זהר

ל) שערא דנפיק מבתר אודנוי, כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא, תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא, דאינון בזעיר אפין, למחמי ולאתדבקא בתקונוי. דעתיקא סתימאה דכלא.

פירוש הסולם

ל) שערא דנפיק מבתר וכו׳: השערות היוצאות לאחורי אזניו כולן הן בשוה אינן יוצאות זה מזה (כמ״ש לעיל אות כ״ד) והוא תקון שלם, תקון נאה, תקון יפה, נחמד למראה. התשוקה והשמחה של הצדיקים, שהם בז״א, הוא לראות ולהתדבק בתקוניו של עתיק הסתום מכל. שהוא א״א.