זהר

ל) ויאמר יי׳ אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו׳ ר״ש פתח ואמר, כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא וגו'. אמר רבי שמעון, תווהנא על בני עלמא, דהא לית להו עיינין למחזי, ולבא לאשגחא, ולא ידעין, ולא שויין לבייהו לאסתכלא ברעותא דמאריהון, היך ניימין, ולא מתערי משנתייהו, עד לא ייתי ההוא יומא דחפי עלייהו חשוכא וקבלא, ויתבע ההוא *) מאריה דפקדונא, חושבנא מנייהו.

פירוש הסולם

ל) ויאמר ה׳ אל וגו׳: ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו': ר׳ שמעון פתח ואמר, כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא וגו'. אמר רבי שמעון, תמה אני על בני העולם, שאין להם עינים לראות, ולב להשגיח, ואינם יודעים, ואינם שמים לבם להסתכל ברצון אדונם, איך הם ישנים, ואינם קמים משנתם בטרם שיבא אותי היום שחשך ואפלה יכסו עליהם, ובעל הפקדון יתבע חשבון מהם.