זהר

ל) רבי שמעון אמר, ואשה כי יזוב זוב דמה וגו׳. היינו דכתיב, חרב ליי׳ מלאה דם. מלאה דם ודאי, דכתיב כי יזוב זוב דמה ימים רבים. בלא עת נדתה, היינו דכתיב, וישקוד יי׳ על הרעה ויביאה עלינו. דתנינן, קב״ה אקדים פורענותא לעלמא, חייביא מקדמין פורענותא בחוביהון למיתי לעלמא, או כי תזוב על נדתה. היינו ויספתי ליסרה אתכם, מהו ויספתי ליסרה. אוסיף דינא על דינא, ואתן דמא על דמא, יתיר על מה דאית בההוא חרב ליי׳ מלאה דם.

פירוש הסולם

ל) רבי שמעון אמר וכו׳: רש״א, ואשה כי יזוב זוב דמה וגו׳. היינו שכתוב, חרב לה׳ מלאה דם. שהיא המלכות הנקראת חרב, ונקראת אשה. מלאה דם ודאי, דהיינו דינים, שכתוב, כי יזוב זוב דמה ימים רבים. בלא עת נדתה. היינו שכתוב, וישקוד ה׳ על הרעה ויביאה עלינו. שלמדנו, שהקב״ה מקדים העונשים לעולם, לפני זמנם, שהרשעים גורמים בעונותיהם שיקדימו העונשים לבוא לעולם. שז״ס בלא עת נדתה, או כי תזוב על נדתה. היינו ויספתי ליסרה אתכם. מהו ויספתי ליסרה. היינו אוסיף דין על דין, ואתן דם על דם, יותר ממה שיש, בחרב לה׳ מלאה דם. דהיינו יותר דינים ממה שיש במלכות עצמה, שז״ס כי תזוב על נדתה, שיזובו דינים יותר ממה שיש בנדתה, שהם דיניה עצמה.