זהר

ל) לויתן דימא דא צדיק, רישא דאיהו עמודא דאמצעיתא, מטי עד ימא שביעאה, דאיהו רישא דכלהו. ותרין גדפוי ותרין קשקשין, בארבע ימין שעורייהו. שיעור דזנבא דחויא, מטי עד ימא שביעאה בתראה, דאיהי כלילא שבע ימים, דעליה אתמר שבע ביום הללתיך.

פירוש מעלות הסולם

ל) לויתן דימא דא וכו׳: הלויתן שבים, זה צדיק, היינו יסוד, הראש של הלויתן, הוא עמוד האמצעי, היינו ז״א, (כמ"ש בזהר תצא אות ס״ז) מאן איהו לויתן, א״ל בוצינא קדישא, האי איהו דדרגיה עמודא דאמצעיתא וצדיק, מגיע עד הים השביעי שהוא הראש של כל הימים, היינו בינה, כי ע״י שעולה ומכריע בין חו״ב בסוד תלת מחד נפקי, הוא מקבל המוחין בסוד תלת בחד קיימא, וחג״ת שלו עולים ונעשים חב״ד. ושני כנפיו היינו הסנפירים ושני הקשקשים, שמצד מעלה ומצד מטה, שעורם בארבע ימים, שהם חסד וגבורה, נצח והוד, שיעור הזנב של הנחש, דהיינו עטרת היסוד של הלויתן, מגיעה עד הים השביעי האחרון, שהוא מלכות פרצוף נוקבא דז"א שהיא כוללת כל השבעה ימים, שעליו, היינו על הים השביעי נאמר שבע ביום הללתיך.