זהר

ל) וכתר, ביה תליין בני חיי ומזוני. דאיהו מזלא דכולהו. ואיהו לא תלייא במזלא. ובגין דא אוקמוהו, בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא, אלא במזלא תליא מלתא. דחסד איהו זכותא.

פירוש מעלות הסולם

ל) וכתר ביה תליין וכו': וכתר היינו הדיקנא דא״א בו תלוים בנים חיים ומזונות שהוא מצליח את כלם, והוא כתר, לא תלוי במזל, ומשום זה העמידו (מועד קטן כ״ח.) בנים חיים ומזונות, לא בזכות הדבר תלוי, אלא במזל תלוי הדבר, כי חסד הוא זכות.
פירוש, כי בהיכל זכות עיקר השליטה הוא לבחינת אהבה, כי הזדונות אינם נהפכים לזכיות אלא ע״י אהבה, כמ״ש חז״ל (יומא פו:) שע״י תשובה מאהבה זדונות נעשים לו כזכיות, אמנם במזל העליון שה״ס שערות דיקנא דא״א, עיקר השליטה הוא שם לבחינת יראה, כי ע״כ נקראות שערות, מלשון סערות. ובנים חיים ומזונות אינם נמשכים אלא בכח היראה, וע״כ הם לא יכולים לבא מהיכל הזכות. אלא משערות דיקנא דא״א ששם מדת היראה.
וזה אמרו וכתר שה״ס שערות דיקנא ביה תליין בני חיי ומזוני וכו׳ דחסד איהו זכותא שה״ס אהבה שעל ידה נעשים הזדונות לזכיות, ובני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא שה״ס אהבה, אלא במזלא תליא מלתא שה״ס יראה. ובזה מובן היטב מ״ש רבינו האר״י ז״ל שע״כ לא נזכרו אבא ואימא באדרא רבא, משום שאו״א הם נכללו בדיקנא, שלכאורה תמוה מה ענין או״א אצל דיקנא, ובהנ״ל מובן שהם כמעט בחינה אחת ממש, דהיינו יראה.