זהר

ל) ועוד אלין דמיחדין לון כחדא לעמודא דאמצעיתא, ושכינתא תתאה, בקריאת שמע, אתמר עלייהו לא תקח האם על הבנים. ואלין דלא מייחדין לון ביחודא דקריאת שמע, כתיב בהון שלח תשלח את האם.

פירוש מעלות הסולם

ל) ועוד, אלין דמיחדין וכו': ועוד, אלו המיחדים להם לעמוד האמצע היינו תפארת, והשכינה התחתונה, היינו מלכות בקריאת שמע, נאמר עליהם לא תקח האם על הבנים. ואלו אשר לא מיחדים אותם בהיחוד של קריאת שמע, כתוב בהם שלח תשלח את האם.
פירוש. כי בקריאת שמע יש ב׳ יחודים. יחוד עליון בסוד הוי״ה אחד. ויחוד תחתון בסוד שמו אחד. ואח״כ מתיחדים ב׳ היחודים האלו בסוד הוא שמו אחד. כי יש בשמע ישראל שש מלים הרומזות על שש ספירות חג״ת נה״י דז״א, אשר צריכים ליחד אותם שיהיו אחד ומכיון שז״א מתחלק על החזה בסוד ואנכי איש חלק, אשר מחזה ולמעלה נחשב לבחינתו עצמו, ומחזה למטה נחשב לבחינת מלכות, ע״כ יש ליחד ב׳ יחודים, יחוד א׳ לחג״ת דז״א שהם מחזה ולמעלה אשר הם בחי׳ הז״א עצמו. ויחוד ב׳ לנה״י דז״א, אשר הם מחזה ולמטה, והם בחי׳ המלכות. והטעם. אשר בחי׳ נה״י שהם מחזה ולמטה שייכים למלכות, הוא כי ז״א ה״ס קו האמצע אשר במסך שבו הוא ממעט את הג״ר דשמאל ומיחדם עם הימין, ומסך זה הוא כח הדין העומד בנקודת החזה שלו, ולכן מחזה ולמטה אשר כבר שולט שם כח הדין כבר מסתיים שם בחינת ז״א ונחשב למקום המלכות.
ועיקר סוד היחוד הוא לקשר וליחד את ימין ושמאל שיהיו אחד, אשר עי״ז נקשר כל שש הספירות להיות אחד, כי אע״פ שמסך דז״א עומד בחזה שלו בקביעות, עכ״ז אין היחוד של ימין ושמאל אצלו בקביעות, מב' טעמים שהם אחד, א׳ מטעם שעונות התחתונים הולכים ומגבירים את כח השמאל ומפרידים אותו מן הימין אשר עי״ז מתבטל קשר הכרעת קו האמצע אשר במסך. ב׳ שאין המסך מיחד את הימין והשמאל, אלא אם נעשה עליו זווג מאור העליון הממשיך קומת חסדים. ואז אברהם מהאי גיסא דהיינו החסדים אשר בקו הימין, ויעקב מהאי גיסא דהיינו החסדים אשר בקו האמצע, מכניעים הדינים דיצחק אשר ה״ס קו השמאל ומתיחד עם הימין. אמנם בזמן הגלות בסבת העונות נפסק הזווג דחסדים מן המסך, ואינו נוהג אלא בזמן העלאת מ״ן ע״י התפלה ומעשים טובים, ואח״כ נפסק. וכיון שנפסק אור החסדים חוזר ומתגבר השמאל ונפרד מן הימין. ולכן צריכים בכל יום לחזור ולהעלות מ"ן לעורר המסך שיהיה ראוי להכניע את קו השמאל וליחדו עם הימין. וזה שאנו עושים בקריאת שמע שמעוררים המסך אשר בקו האמצע וממשיכים עליו קומת החסדים אשר אז נכללים הימין והשמאל זה בזה ונעשו כמו קו אחד, ומתלכדים להיות אור אחד אשר אינו מאיר אלא ביחודם יחד. כי ימין בלי שמאל הוא קטנות. ושמאל בלי ימין אינו מאיר כלל, וע״י קו האמצע מתיחדים וכלם מאירים וזה נקרא יחוד.
ויש ביחוד זה להבחין ב׳ הבחנות, א׳ אשר כל ג׳ הקוין מתיחדים לאחד תחת שליטת אור החסדים, והארת החכמה מתכסית באור החסדים, ויחוד זה נוהג בז״א אשר מחזה ולמעלה בסוד יחוד עליון הוי״ה אחד. הבחן ב׳ הוא אשר כל ג׳ הקוין מתיחדים לאחד תחת שליטת הארת החכמה בחסדים, ויחוד זה נוהג במלכות היינו בג׳ הקוין שמחזה ולמטה דז״א הנקראים נה״י שהם שייכים למלכות להיותם מתחת המסך. בסוד יחוד תחתון ושמו אחד. ונמצא שיש לעורר את המסך דקו האמצע שיעשה ב׳ יחודים, ואלו ב׳ יחודים מתקשרים זה בזה, כי יחוד העליון ממשיך חסדים בשביל יחוד התחתון. ויחוד התחתון ממשיך הארת חכמה בשביל יחוד העליון. ולכן מתקשרים חג״ת עם נה״י להיות אור אחד. וז״ס יחוד של קריאת שמע אשר מקודם מתיחדים כל אחד במקומו, אשר יחוד העליון הוא בשש מלים של שמע ישראל הכלול מחג״ת נה״י בשליטת החסדים, ויחוד השני במקום המלכות הכלולה מחג״ת נה״י בשש המלים של ברוך שם כבוד מלכותו בשליטת הארת החכמה בחסדים, ונעשים שניהם כמו אור אחד ממש.
וז״א אלין דמיחדין לון כחדא לעמודא דאמצעיתא, שהוא עיקר הפועל והמכריע בין הקוין ושכינתא תתאה, היינו אחר שעשו את יחודו העליון במקומו ויחוד התחתון במקומו הם מקשרים ב׳ היחודים לאור אחד בסוד הוא ושמו אחד. אתמר עלייהו לא תקח האם על הבנים. בסוד ואל תטוש תורת אמך.