זהר

לט) ת"ח, רוח ומזרח. מזרח, חם ולח, רוח, חם ולח איהו, ובגיני כך, אחיד לתרין סטרין, דהא אש חם ויבש, ומים קרים ולחים, רוח איהו חם ולח, סטרא דאיהו חם, אחיד באשא. סטרא דאיהו לח, אחיד במיא. ועל דא אסכים בינייהו, ואפריש מחלוקת דאשא ומיא.

פירוש הסולם

לט) ת"ח רוח ומזרח וכו': ומבאר יותר ואומר, בוא וראה. הרוח העומד בצד מזרח, הנה המזרח חם ולח, וכן הרוח הוא חם ולח. ומשום זה הוא אוחז בב' הצדדים, כי האש הוא חם ויבש, והמים קרים ולחים, נמצא הרוח שהוא חם ולח, שהצד החם שבו אוחז באש, והצד הקר שבו אוחז במים. ועל כן עשה שלום ביניהם וביטל את המחלוקת של אש ומים.