תוכן

לט) וטעם הדבר הוא, כי הנה כבר ביארנו, כי כל התפילות הם כדי לברר הבירורים, שיש באותם הז' מלכים שמתו, והנה בכל יום ויום ובכל תפלה ותפלה, מתבררים בירורים וניצוצים מחודשים, מה שלא נתבררו עד אז, והנה כמו שהבירורים הנבררים בכל תפלה, אינם דומים לבירורים שבתפלה האחרת, כי אותם הבירורין הראשונים, כבר נתבררו אז בתפלה הראשונה, ועתה בתפלה האחרת מתבררין ונתקנין בירורים אחרים מחודשים, ואינם הראשונים עצמם, וא"כ כפי ערך הניצוצות המתבררין באותה התפלה, כך יהיה אז ערך המוחין שימשכו בזו"ן, ובמה שלמעלה מהם, וכעד"ז יהיה בענין המשכות האורות בק"ש, כי אין ק"ש בעולם שתדמה לחברתה לסיבה הנזכרת. וזהו הטעם, שנצטוינו תמיד להתפלל ג' פעמים ביום, ולקרות ק"ש פעמים ביום, ואם ביטל אחת מהם, נקראת מעוות לא יוכל לתקן. והטעם הוא, לפי שבכל תפלה ותפלה ובכל ק"ש וק"ש, מתבררין בירורים מחודשים, ונמשכים ג"כ מלמעלה מוחין חדשים, מה שלא נעשה לעולם בשום תפלה או ק"ש אחרת. ואמנם דע, כי אין הדבר רק בענינים הפרטיים שבהם, אמנם בענין הכללים אשר בהם, כבר ביארנו במקומם, כי כל התפלה של שחרית דכל ימי החול, הם שוין בכללות כונתם. וכל תפלות מנחה דחול שוין, וכל תפלות ערבית דחול שוין, וכל תפלות ליל שבת שוין, וכל תפלות שחרית דשבת שוין, וכן כיוצא בכל התפלות וכן על דרך זה בענין הקריאת שמע, כי כל ק"ש דשחרית דחול שוין, וכל ק"ש דערבית דחול שוין כו', אמנם פרטיהם בהם עצמם, אין ניצוצות מוחין אלו, ואין ניצוצות בירורין אלו, דומין לתפלה אחרת מיום שנברא העולם, ונמצא כי בכל תפלה ותפלה באים מוחין חדשים, ובירורין חדשים, ואחר התפלה הם חוזרים ומסתלקים מהם.