תוכן

לט) אמנם בעתיק ואריך, אין נזכר פרצוף נוקבא, כי אין בו רק ב"ן לבד, והם האריך הזכר לוקח מחכמה דמ"ה לבד, וצד הנקבה שבו לוקחת חמשה תחתונות דכתר דבינה לבד. ודע, כי ג' ראשונות דחכמה דב"ן, וד' ראשונות דבינה דב"ן, שלקחם עתיק כנז"ל, יש בו ב' ספיקות: א', אם לקח פנים ואחור. ב' אם לקח אחור לבד, והפנים נשארו לאו"א. אם תסתכל תראה, כי שם מ"ה הוא כולל כולם, שהם הטעמים נקודות תגין ואותיות, של כל כללותו. ואמנם שם ב"ן אינו רק הנקודות של ס"ג לבד, אלא שבנקודות האלו של ס"ג נחלקים גם לטנת"א, וכל מקום שנזכר טנת"א השם ב"ן שהוא ס"ג כנודע, אינו רק בנקודות לבד של ס"ג, הכוללים בהם טנת"א, ושמור כלל זה בידך. נמצא כי כל אחד מהד' שמות, כולל כל ד' בחי' הנזכרות שהם טנת"א.