תוכן

לט) הנה צו הוא לשון מצוה, רק שחסרים ממנה ב' אותיות מ"ה מן המצוה, נמצא שהוא לשון קודש חסר ואינו צח. אמנם זעיר שם, הוא תרגום של מעט. והרגיש הנביא ואמר, (הלשון) שאתה רואה שמדבר הקב"ה בלי צח, ושמדבר שלא בלה"ק, הוא קו לקו, מדה במדה, כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה, כי אינם ראוים שידבר בלשון הקודש עמהם. וכנגד אמרו בלשון צו, שהוא לשון לעג, אמר בלעגי שפה, כי הוא לה"ק עצמו, רק שהוא לשון עלגים. וכנגד זעיר שם שהוא לשון תרגום, אמר בלשון אחרת.