תוכן

לט) וזה שאמר בהתהלכך תנחה אותך, בשעת פטירתך מזה העולם. בשכבך תשמור עליך, בקבר. בזכות התורה שלומד הנשמה מחופפת על העצמות. וכן בשעת פטירתו, יש בעוה"ז דרך אחד חשוך מאוד, וכשנפטר האדם נכנס נשמתו באותו הדרך החשוך, ואז הנשמה אינה יודעת איזה הדרך אשר תלך בה, רק התורה שעסק בעוה"ז, מאירה לפניו, וכמ"ש כי נר מצוה, ותורה אור. וז"ש בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך, בזכות התורה, הנשמה שומרת העצמות שלא ירקבו, ור"ל שמירה האמור כאן, הוא על העצמות, שנאמר שומר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה, שהיא אחת המיוחדת, אותו עצם כנ"ל, וכיון שלא נתרקב, כל העצמות עומדים.