זהר

לט) ועבד קב"ה אתוון עלאין רברבן ואתוון תתאין זעירין, ובגין כך בית בית, בראשית בר"א. אלף אלף, אלהים את. אתוון מלעילא ואתוון מתתא, וכלהו כחדא הוו, מעלמא עלאה ומעלמא תתאה.

פירוש הסולם

לט) ועבד קב"ה אתוון וכו': ועשה הקב"ה אותיות עליונות גדולות, הרומזות על ספירות הבינה, ואותיות תחתונות קטנות, הרומזות על ספירות המלכות, ומשום זה כתוב ב' ב', דהיינו ​בראשית ברא, וכן אלף אלף, דהיינו אלקים את שהא' והב' הראשונות הן אותיות מלמעלה, מבינה. והא' והב' השניות הן אותיות מלמטה, ממלכות. וכולן הן ביחד, מעולם העליון, שהוא בינה, ומעולם התחתון, שהוא מלכות. כדי שישפיעו זו בזו.
ביאור הדברים, אתוון רברבן הן מבחינת הבינה, ואתוון תתאין זעירין הן בזו"ן. והנה כשהעליון רוצה להשפיע בתחתון הוא צריך להתלבש בתחתון וז"ס שתי הביתי"ן דבראשית ברא, ושני האלפי"ן דאלקים את: כי ב' הראשונה היא של העליון, שהיא בינה, והב' השניה היא של התחתון ז"א אשר הב' הראשונה התלבשה בו. וכן הא' הראשונה היא דבינה, שהיא התלבשה בא' השניה של ז"א, כדי להשפיע אליו. וזה אמרו וכלהו כחדא הוו, מעלמא עלאה ומעלמא תתאה כלומר, ששני הביתי"ן הן ענין אחד, וכן שני האלפי"ן הן ענין אחד, אלא הראשונות הן מעלמא עלאה והשניות הן מעלמא תתאה, והן אחת, כי מתלבשות זו בזו, כדרך העליון הרוצה להשפיע בתחתון, והב' דעלמא עלאה התלבשת בב' דעלמא תתאה, וכן הא' דעלמא עלאה התלבשה בא' דעלמא תתאה.