זהר

לט) לא תגנוב, לא תענה, לא תחמוד. דא הוא סיומא דעשר אמירן דאורייתא, לקבל עתיקא דעתיקין, ראשיתא דכלא לאחדא סופא ברישא, ולמהוי כלא חד. והאי דלא שארי בהו בקדמיתא. לאולפא רזא עילאה, עד אן אתר אתייהיב רשותא למשה לאסתכלא, ומאן אתר קביל אורייתא, דהוא מזעיר אנפין.

פירוש הסולם

לט) לא תגנוב לא תענה וכו': לא תגנוב, לא תענה, לא תחמוד, זה הוא הסוף של עשרת הדברות של התורה, הם כנגד עתיקא דעתיקין, שהם ג"ר, כתר חכמה ובינה, שהם ראשית הכל ליחד הסוף בראש, ושיהיו הכל אחד. ומה שלא התחיל בהם בתחילת עשרת הדברות, הוא ללמד סוד עליון, עד איזה מקום ניתנה רשות למשה להסתכל, ומאיזה מקום קבל התורה, שהוא מז"א.