חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות לט

זהר

לט) וברזא דחנוך, אית ה"א אחרא לתתא, דקיימא מתקשרא בהאי ה"א, וכלא חד בחד, וכדין איהו עידן למבכי, וסימניך אהה.

פירוש הסולם

לט) וכרזא דחנוך אית וכו': ובסוד ספרו של חנוך כתוב, יש ה' אחרונה למטה, שהיא המלכות, שנמצאת מקושרת בה' זו הראשונה, שהיא בינה, וכולה אחת באחת. כלומר שהמלכות מתדבקת כולה בבינה, והם כאחת. שאז שולט אור החכמה שבשמאל דבינה במלכות. כי זה סוד מצב הא' שבמלכות, מטרם שמתדבקת בקו האמצעי (כנ"ל בפלפה"ס אות פ"ח) ואז, הוא עת לבכות, כי אז הוא זמן הדינים והמוחין דקטנות המכונים בכיה. וסימנך אהה, שבמלה זו מחוברות ב' ההין, הרומזות לבינה ומלכות, ומלה זו היא לשון צער ובכיה. וזה מורה שחיבור ב' ההין גורם צער ובכיה.