זהר
לט) כלא הוא, בגין דהאי עתיקא קדישא בחד הוי. כלא בחידו, ולא שניא מרחמי לעלמין.
בתלת עשר מכילן דרחמין אשתכח.
בגין דהאי חכמתא סתימאה דביה, מתפרש
תלת זמנין לארבע ארבע. והוא עתיקא, כליל לון, ושליט על כלא.
פירוש הסולם
לט)
כלא הוא בגין וכו': הכל הוא, משום שעתיקא זה, הוא באור אחד, דהיינו בשליטת החסדים, ע"כ, אין שם שום מקום לגילוי דין, וכולו הוא בשמחה, ואינו משתנה מהארת הרחמים לעולם. כלומר אע"פ שאנו מבחינים בו ג' קוין ימין שמאל אמצע, אינו משתנה כלל מבחינת קו ימין, והוא בבחינת רחמים וחסדים לעולם. והוא נמצא בי"ג מדות הרחמים, משום שחכמה סתומה זו שבו, מתחלקת ג' פעמים לארבע ארבע שהן י"ב. והוא, עתיקא עצמו, כולל אותם ושולט על הכל. וע"כ ביחד עמו הן י"ג מדות.
פירוש. כי חכמה סתימאה יש בה ג' קוין, שבכל קו יש בו ד' ספירות חו"ב תו"מ, שהן י"ב בחינות. ועם כללות עתיקא קדישא השולט עליהם הן י"ג בחינות, שמי"ג בחינות אלו יצאו י"ג תקונים בדיקנא דא"א, הנקראים י"ג מדות הרחמים (כמ"ש להלן אות נ"ט) וכן י"ג בחינות בשערות ראש דא"א, שמונה בחינות מהם, שהם ד' בחינות דקו ימין וד' בחינות דקו שמאל, הם על הגלגלתא לצד פנים. וד' בחינות דקו האמצעי, הם על הגלגלתא מצד אחורי הראש.
