זהר

לט) וכי בגלותא, קב"ה אתרחק ממטרוניתא, ואיך מטרוניתא אתלבשת לבושי מלכותא בגלותא לא. אבל בגלותא, לבושה דקדרות ואיהו אמרת אל תראוני שאני שחרחרת. אלא ודאי ההוא קשת דאתגלייא בגלותא, לאו איהו אלא מטטרו"ן, דאתקרי שד"י ואיהו עבדו זקן ביתו דשליט בכל דיליה, ובנוי, אתקריאו עבדים דקב"ה. ובני מטרוניתא בנים, ובגין דא, אם כבנים אם כעבדים.

פירוש הסולם

לט) וכי בגלותא קב"ה וכו': שואל, וכי בגלות, שהקב"ה מתרחק מן המלכה, ואיך מתלבשת המלכה בלבוש מלכות בגלות, שה"ס ג' הקוין. ומשיב, לא. שאין לה בגלות לבוש מלכות. אבל בגלות לבושה של קדרות, דהיינו שחרות. והיא אמרה, אל תראוני שאני שחרחרת. אלא ודאי אותה הקשת שמתגלה בגלות אינה אלא המלאך מטטרון, הנקרא שדי. והוא עבדו דז"א זקן ביתו, השולט בכל אשר לו, ובניו, דהיינו אותם שזכו לרוח, מבחינת ממטרון, נקראים עבדים של הקב"ה. ובניה של המלכה, דהיינו אותם שזכו לנפש ממלכות דאצילות, נקראים בנים. ומשום זה אנו מתפללים, אם כבנים אם כעבדים. קדרות פירושו שחרות מלשון, וסיהרא קדרון (תרגום יונתן, דברים כ"ח ט"ו).