זהר

לט) ובה יתכליל יד״ו, ובג״ד ויכלו: שלימו דכלא. בה, אתברי כל עלמא, ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון, דכתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, בה׳ בראם. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא, כלא אתחרב ואתבטל, ולא הוי קיומא בעלמא.

פירוש הסולם

לט) ובה יתכליל יה״ו וכו׳: ובה, במלכות שעלתה לבינה, שהיא ה׳ אחרונה, יוכלל יה״ו, ויושלם השם. ומשום זה, ויכולו השמים והארץ, שהוא בשבת, היא שלמות הכל. בה, נברא כל העולם, ועליה עומדים שמים וארץ והים וכל הבריות שנבראו, שכתוב, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם שהוא אותיות בה׳ בראם, שהיא מלכות ואם היתה מתרחקת מן העולם אפילו רגע אחד, היה הכל נחרב ומתבטל, ולא היה קיום לעולם.