זהר

לט) פתח ואמר, יי' אורי וישעי ממי אירא וגו'. יי' אורי וישעי, כיון דבר נש אסתכל בנהורא דלעילא, וקב"ה אנהיר עליה, לא דחיל מעלאין ותתאין. כד"א, ועליך יזרח יי' וכבודו עליך יראה. יי' מעוז חיי, כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש, לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין. אוף אנא כהאי גוונא, כיון דאחידנא באבוך ובך לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא.

פירוש הסולם

לט) פתח ואמר ה' וגו': פו"א ר' פנחס, ה' אורי וישעי ממי אירא וגו'. ה' אורי וישעי, היינו, כיון שאדם הסתכל באור העליון, והקב"ה האיר עליו, אינו מתירא מעליונים ותחתונים. כש"א, ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה. ה' מעוז חיי, היינו כיון שהקב"ה אוחז בו באדם, אינו מתירא בעולם ההוא מכל בעלי דינים. ואף אני כמו זה, כיון שאני נאחז באביך ובך, איני מתירא בעולם הזה ובעולם האחר.